- זריעה
- זְרִיעָהf, (זָרַע) sowing, seed. Ber.35b בשעת ז׳ at seed-time. Sabb.91a לז׳ to use it for seed; a. fr.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
זריעה — עבודת הזורע, הטמנת זרעים, נטיעה, שתילה; פיזור, זרייה, זילוף, התזה, ריסו … אוצר עברית
שזרוע — זריעה מחד … אוצר עברית
שיזרוע — זריעה מחד … אוצר עברית
הזרעה — הפריה, קליטת זרע, הכנסת זרע זכרי לגוף הנקבה; זריעה, שתיל … אוצר עברית
זריה — פיזור, זריעה, הפצה, ריסוס, זילוף, התזה, טפטוף, נטיפ … אוצר עברית
זרייה — פיזור, זריעה, הפצה, ריסוס, זילוף, התזה, טפטוף, נטיפ … אוצר עברית
זרע — 1 v. לבצע הזרעה, להפרות, לעבר, לגרום לקליטת זרע, לבצע הפריה מלאכותית, לשתול, לנטו 2 v. להישתל, להינטע, להיטמן באדמה (זרע) ; לעבור זריעה, לעבור הזרעה; להיזרות, להיות מופ 3 v. לשתול, להטמין זרעים באדמה, לנטוע; לגרום, לחולל, להפיץ, לזרות, להביא ל ,… … אוצר עברית
מזרעה — מכונת זריעה, מכונה החורשת וזורעת יחדיו, קומביי … אוצר עברית